עיקרי הסקירה שנתית של התעשייה הקיבוצית ב- 2002
עמוס רבין
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית
אוקטובר 2003
כללי
ייצוא
הפעילות בחו"ל
עבודה
השקעות
מגמות ושינויים
כללי
היקף הפעילות של התעשייה הקיבוצית עלה בשנת 2002 ב 7.7%,לעומת שנת 2001והגיע ל 21 מיליארד ₪.
העלייה הינה תוצאה של גידול במכירות בשוק המקומי, גידול במכירות לייצוא (בערכים שקליים) והמשך גידול ופיתוח הפעילות בחו"ל של המפעלים הקיבוציים(עליה של 40%).
מספר המועסקים ירד גם השנה בשיעור של 2.2% וההשקעות גדלו בשיעור מזערי של 2%.
הגידול בהיקף הפעילות עומד בניגוד למגמת הירידה בפעילות בתעשייה הישראלית בכלל בשנת 2002, 1.2% -.
ייצוא
סך הייצוא של התעשייה הקיבוצית במונחים דולריים ירד ב 1.4% - , אולם השפעת הפיחות הריאלי ויותר מכך התחזקות היורו מול הדולר הביאו לגידול של 5.5% בערך הריאלי של הייצוא ולגידול ברווחיות הייצוא.
להתחזקות היורו השפעה גדולה כיוון שכמחצית הייצוא של התעשייה הקיבוצית מיועד לשוק האירופי. אחוז הייצוא מסך המכירות גדל אף הוא והגיע לכ 45%.
הפעילות בחו"ל
היקף הפעילות בחו"ל של מפעלי התעשייה הקיבוצית הולך וגדל בקצב מרשים. נתון זה מצביע על מגמת גלובליזציה, התפרסות בעולם ורצון לנצל יתרונות של קירבה לשוק לצורך פיתוח וצמיחה. השנה גדל היקף הפעילות בחו"ל בכ 40% ונראה שבשנים הבאות מגמה זאת תתמיד.
עבודה
מספר המועסקים בתעשייה הקיבוצית ירד בשנת 2002 ב 2.2% בהמשך לירידה דומה גם בשנת 2001. מספרם הגיע ל 32,500 עובדים (כולל המפעלים האזוריים).
הירידה במספר המועסקים מצביעה על תהליך ההתייעלות שעוברים חלק מהמפעלים, תהליך שהשפיע כבר בשנת 2002 על רווחיות המפעלים.
שנת 2002 הייתה השנה הראשונה מזה שנים רבות שבה אחוז השכירים בתעשייה מכלל העובדים ירד ונעמד על 68%. הדבר מצביע על מגמה של חזרה לתעשייה או הפסקת הנטישה של חברי הקיבוץ כתוצאה מהשינויים העוברים על חלק גדול מהקיבוצים.
רווח והפסד
חשבון הרווח וההפסד המצרפי של מפעלי התעשייה הקיבוצית מצביע של שיפור ניכר בכל הפרמטרים. הרווח הגולמי עלה ב 16.5% והרווח התפעולי עלה ב 33.8% ביחס לשנת 2001 והגיע ל 1.3 מיליארד ₪. השיפור והעלייה ברווחיות המפעלים נובעים מתהליכי ההתייעלות, הפיחות הריאלי והתחזקות היורו.
השיפור בתוצאות התרחש למרות המיתון בארץ והמצב הביטחוני והפוליטי הקשים.
יש לשים לב שבחלוקה לקבוצות בולטת רמת הרווחיות הנמוכה של המפעלים הקטנים (פחות מ 10 מ' ₪) בהשוואה לרווחיות המפעלים הבינוניים והגדולים.
השקעות
רמת ההשקעות בתעשייה נשארה ברמה דומה לשנת 2001 – 880 מיליון ₪, גבוה במקצת מהפחת של המפעלים. בסיכום המצרפי של ההשקעות נרשמו מספר השקעות גדולות מאוד שעיקרן רכישת מפעלים וחברות בחו"ל ע"י החברות הקיבוציות.
מגמות ושינויים
הנתונים המצרפים מורכבים מקבוצות בעלות מאפיינים שונים.
המפעלים הקטנים כ – 100 מפעלים, מהווים רק 2% מסך ההכנסות ובסיכום המצרפי של הקבוצה יש הפסד תפעולי לעומת שאר קבוצות הגודל שבהן יש רווח תפעולי חיובי.
עיקר הצמיחה השנה הייתה במפעלים הגדולים שמעל 100 מ' ₪.
הענף הדומיננטי בתעשייה הקיבוצית הוא ענף הפלסטיקה 38% מהמכירות ו 42% מהייצוא. שני ענפים גדולים נוספים הם ענף המזון (18% מהמכירות) והמתכת ( 14% מהמכירות של התעשייה הקיבוצית).
· בענף הפלסטיקה חל שיפור משמעותי ברווחיות לאחר שנתיים קשות. המכירות גדלו ב 7.5% , הרווח הגולמי גדל ב 18% והרווח התפעולי ב 72%.
· בענף המתכת התוצאה המצרפית מצביעה על שיפור במכירות 6.4% ובעיקר ברווחיות, הרווח הגולמי עלה ב 16% והרווח התפעולי עלה ב 81%.
· בענף המזון גדלו המכירות ב 7.5%, הרווח הגולמי ב 0.8% והרווח התפעולי ב 25%.
השנה בסיס הנתונים עודכן, שופר, התרחב והעמיד אותנו על קרקע מוצקה יותר. בקריאת הנתונים חשוב לשים לב לעובדה שמספר מפעלים גדולים מאוד משפיעים על תוצאות של ענף שלם ומטים את הממוצעים.
המצב הפוליטי והביטחוני בישראל ימשיך להקשות על התעשייה הישראלית בכלל והתעשייה הקיבוצית בפרט.
ללא אופק מדיני, שתלוי הרבה בכוונות האמיתיות של ממשלת ישראל לפשרה ונסיגה מהשטחים הכבושים, ימשיך המשק הישראלי לדשדש.

במצב נתון זה חובה על העוסקים במלאכה להשקיע בטיפוח העובדים, בחדשנות ,בפיתוח הייצוא ובהתייעלות כדי לצמוח ולמנוע שחיקה של הישגים שכבר הושגו.