התעשיה הקיבוצית אל מול המצב הבטחוני והכלכלי
אורי אשכולי
יו"ר מועצת המנהלים של איגוד התעשייה הקיבוצית
יולי 2002

שנת 2001 התאפיינה בישראל במיתון חריף שהחל עם המשבר בתעשיית ההיי טק בעולם, אשר הסתמן בתחילת שנת 2000 והתעצם במהלכה. המיתון הלך והחריף עם פרוץ העימות עם הפלשתינאים – בחודש אוקטובר 2000. אירועי הטרור ב- 11 בספטמבר 2001 גרמו להתעצמות נוספת של המשבר הכלכלי בעולם ולהשלכות שליליות על כלכלת ישראל.

השפעת המשבר באה לידי ביטוי במדדים הכלכליים: התוצר המקומי הגולמי ירד בשנת 2001 בשיעור של 0.5%, שיעור האבטלה עלה והגיע לרמה של 10.2% בסוף השנה שמשמעותם 204,600 דורשי עבודה,
יצוא הסחורות והשרותים שגדל בשיעור חד ביותר של 24% בשנת 2000 והיה הגורם המרכזי לצמיחה המהירה באותה שנה, ירד ריאלית בשנת 2001 בשיעור של כ- 13% ותרם במידה ניכרת לירידה בתוצר.

מנתוני הסיכום השנתיים שריכז האיגוד אנו למדים בברור שהתעשיה הקיבוצית נפגעה פחות מהתעשיה הכללית. לשמחתנו, יצוא מפעלי התעשיה הקיבוצית עלה בשנה קשה זו ב- 1.6%. הפגיעה הנמוכה יחסית במפעלי הקיבוצים נובעת מכך שהתעשיה הקיבוצית מבוססת על מפעלים בהיקף קטן עד בנוני, וככאלה הם גמישים וזריזים יותר להגיב למצבי השוק המשתנים. המפעלים מיהרו לזהות את המשבר בשוק המקומי והעולמי וערכו את התאמות הנדרשות בתחומי היצור, המלאים, השיווק וההפצה.

כאילו לא די במכות שקיבלה התעשיה, משרד ראש הממשלה פרסם תכנית לשינוי מפת אזורי עדיפות לאומית – שינוי המוציא את כל המפעלים שלנו שנמצאים באזורים האמורים ממפת העדיפות ומהזכאות לקבל את מענקי ההשקעה על פי החוק לעידוד השקעות הון. האיגוד פתח במאבק ציבורי מול משרד ראש הממשלה כדי להשאיר את מפעלינו שבאזורי עדיפות לאומית במפה. בשלב זה, בעזרתה החשובה של שרת התעשיה והמסחר, דליה איציק, מפעלי הקיבוצים נותרו על מפת העדיפות.

במהלך השנה החולפת עבר האגוד שינויים פנימיים: דב אביטל החליף את עודד בריש כמנכ"ל האיגוד ואני החלפתי כיו"ר את גיורא מסד. השינויים כוללים גם מהלכי התחדשות בדרכי הפעולה ובהתמקדויות של הארגון.

במשך שנים נוהל שיח ושיג עם התאחדות התעשיינים להצטרפות האגוד להתאחדות. אנו נמצאים היום בשלב מתקדם ביותר במהלך שבו מפעלי התעשיה הקבוצית החברים באגוד מצטרפים להתאחדות, תוך שמירה על היות האגוד גוף משפטי עצמאי. מפעלי האגוד אשר יצטרפו להתאחדות במעמד "עמית" יהיו זכאים לקבל שרותים מלאים מהאגודים הענפיים בהתאחדות. שאר השרותים שאינם כלולים באגודים הענפיים, כמו עבודה ומשאבי אנוש, כלכלה, סחר חוץ, תקשורת ועוד, ימשיכו להיות מסופקים ע"י "האגוד".

נושא נוסף אותו אנו מקדמים – התאגדות אגוד התעשיה הקבוצית כארגון מעסיקים – המהלך נולד מתוך השינויים הרבים המתרחשים בתחומי יחסי העבודה ופסיקות בתי הדין לעבודה ומתוך השינויים החברתיים העוברים במשקים רבים ויוצרים מצב של תגמול שונה לחברים עד מעבר אפשרי לתלוש שכר מלא. אנו מאמינים כי התאגדות האגוד כארגון מעסיקים תוכל להניב יתרונות והישגים לא מועטים, אשר יטיבו כלכלית עם חברי האגוד.

מדינת ישראל, והתנועה הקיבוצית בתוכה, עוברים תקופה קשה מכל הבחינות: בטחונית, כלכלית וחברתית.
עלינו לשנס מותניים ולבצע את הצעדים הנדרשים על מנת לעבור את התקופה הקרובה: להתיעל, לקצץ איפה שצריך ולהגביר את שיתופי הפעולה בתוך התנועה הקיבוצית ועם גורמים חיצוניים.

על כולנו לזכור שעם ישראל כבר עבר משברים קשים מזה, שרד אותם ויצא מהם מחוזק. אני משוכנע שימים אלה יעברו ונזכה לחזור למסלול של השלמה ופיוס הסטורי עם שכנינו שיביא עימו ללא ספק צמיחה כלכלית מחודשת.