סקירה שנתית של התעשייה הקיבוצית ב- 2001
תמצית הנתונים והמגמות
דב אביטל - מנכ"ל האיגוד - יולי 2001
כללי
שווקי ייצוא
עבודה
רווח והפסד
השקעות
מגמות השינוי
כללי
היקף הפעילות הכללי של התעשייה הקיבוצית בשנת 2001 היה כמעט ללא שינוי לעומת שנת 2000 . נתון זה הוא שילוב של שחיקה במכירות בשוק המקומי, עליה במכירות הייצוא (הן במונחים דולריים והן במונחים שיקליים), והמשך מגמה של פיתוח והעברת פעילות ייצור לחו"ל (עליה של 16%). פעילות זו מאפיינת בעיקר את המפעלים הגדולים בתעשיות הפלסטיקה.

נתון זה יש להשוות לירידה של 6.8 אחוז בפדיון הכולל של התעשייה הישראלית.
שווקי ייצוא
השוק האירופאי (האיחוד האירופאי ויתר מדינות האיזור) מהווה את שוק היעד העיקרי לייצוא התעשייה הקיבוצית. חולשת האירו לאורך שנת 2001 הכתיבה מחירי מכירה נמוכים יחסית והביאה לפגיעה ברווחיות הייצוא לארצות אלה.

היצוא לדרום אמריקה (יעד מועדף לחלק מהתעשייה הקיבוצית) נפגע עקב המשבר בארגנטינה. עיקר הפגיעה נרשמה ברבעון האחרון של 2001 ותתבטא במלוא עצמתה רק בשנת 2002.
ביצוא למזרח אירופה נמשכה מגמת העלייה.
עבודה
מספר המועסקים בתעשייה הקיבוצית בשנת 2001 ירד בכ- 2 אחוזים. ירידה זו מבטאת מגמה של התייעלות. מגמה זו בולטת על רקע עליה מאסיבית במספר העובדים בתעשייה הקיבוצית בשנים הקודמות (עליה שהיתה גדולה בהרבה מהגידול במכירות התעשייה הקיבוצית, או השינויים במספר המועסקים בתעשייה הישראלית).

במקביל להתיעלות חל שינוי במבנה כוח האדם.
עיקר הצימצום היה בהעסקת חברי קיבוץ כחלק משינויים סוציו- אקונומים העוברים על התנועה הקיבוצית. כתוצאה מכך אחוז השכירים מכלל כוח העבודה המשיך לעלות, ומגיע ב- 2001 ל- 69% מכלל העובדים בתעשייה הקיבוצית.

המשך מגמת קליטת עובדים שכירים במשרות הבכירות, לצד עלות פיטורין ורצון לשמור על כוח האדם המקצועי, הביא לעלייה ריאלית בהוצאות השכר ב- 6 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
רווח והפסד
חשבון רווח והפסד מצרפי לכלל המפעלים בתעשייה הקיבוצית מאפשר בחינת ההתייעלות בפעילות התעשייתית, לרוחב המגזרים השונים. הערך המוסף של המפעלים (הכנסות פחות תשומות קנויות) עלה ב- 3.6 אחוזים, למרות שהיקף הפעילות נשאר באותה הרמה כמו בשנה הקודמת.
להשוואה, בכלל התעשייה הישראלית מסתמן המשך ירידת הרווח התפעולי גם בשנת 2001.

ייתכן שחלק מעלית הערך המוסף המפעלי נובע מחולשה במחירי חומרי הגלם. חולשה זו לא תורגמה במלואה למחירי המכירה של התוצרת ולפיכך לא באה למלוא ביטויה ברווחיות. נתון זה ראוי לבדיקה מדוקדקת יותר לאור מגמת התייקרות מהירה של חומרי הגלם בסוף 2001 ותחילת 2002.

לאחר ירידה דרמטית בשנת 2000, נשאר הרווח התפעולי בשנת 2001 כמעט ללא שינוי.
הירידה בעלות התשומות הקנויות קוזזה במלואה ע"י העליה בהוצאות הכלליות, הוצאות העבודה והוצאות הפחת, (כתוצאה מהיקפי השקעה גדולים בשנים הקודמות).

השקעות
לאחר מספר שנים של השקעות גדולות יחסית הייתה בשנת 2001 ירידה משמעותית בהיקף ההשקעות בתעשייה הקיבוצית. ירידה זו הייתה פחותה מן הירידה בכלל התעשייה הישראלית (כ-20%).

בשנת 2001 ההשקעות היו בגובה הפחת בקירוב, ולעתיד צפוי המשך מגמת הקטנת ההשקעות, לאור אי-הוודאות המדיני-בטחוני-כלכלי.
מגמות השינוי
הנתונים המצרפיים מורכבים מקבוצות בעלות מאפינים שונים. במפעלים הקטנים היתה צמיחה הן במכירות והן בערך המוסף. המפעלים הבינוניים מאופיניים בנסיגה במכירות ובערך המוסף. במפעלים הגדולים, קימת שונות גדולה מאוד במאפיני הפעילות והרווחיות. ככלל, רואים בקבוצה זו קיטון במכירות ועליה בערך המוסף.
מבחינת ההתפלגות הענפית, שלושת המגזרים הדומיננטיים ממשיכים להיות פלסטיקה (37% מהפעילות); מתכת (15% מהפעילות), ומזון (18% מהפעילות). מגמת התחזקות ניכרת קיימת בענף הדפוס והקרטון, שהוא הענף הרביעי בגודלו בתעשייה הקיבוצית.
בענף הפלסטיקה
חל בשנת 2001 שיפור ברווחיות לאחר הירידה החדה ב- 2000. ביצועי הענף חזרו לממוצע של 1999-2000. יחד עם זאת, יש לציין שהענף מורכב מקבוצות שונות מאוד מבחינת תחומי הפעילות שלהם, והתוצאות העסקיות בין קבוצות אלו שונות זו מזו.

בענף המתכת
נרשמה ירידה גדולה מאוד הן במדדי הפעילות והן ברווחיות.

בענף המזון
נרשם שיפור משמעותי ברווחיות, ובולטת בו עליה בפריון (מכירות לעובד).
ענף הדפוס והקרטון
מראה נתונים טובים. גם בתחום הזה התוצאה המצרפית מורכבת מתת-קבוצות שונות, כשהקבוצה העולה מכסה ירידות ביתרת הענף.
בענף העץ והרהיטים
נמשכת הירידה הגדולה, בעיקר בשוק המקומי.
המצב המדיני והכלכלי של ישראל ימשיך להקשות , ככל הנראה גם בעתיד הקרוב על התעשייה הישראלית , הן בשוק המקומי והן ביצוא של סחורות ישראליות.
לתעשייה הקיבוצית יתרונות יחודיים שעליה להביא לידי ביטוי כדי שתוכל להמשיך להתחרות בזירה הגלובאלית, בעיקר בתחום יכולת החדשנות, מהירות התגובה, מציאת פתרונות והתאמת מוצרים לנישות מיוחדות, תוך הקפדה על איכות ביצועים ברמה הגבוהה ביותר.
יישום יתרונות אלו ימשיך לעבור לדעתנו דרך שיתופי פעולה אסטרטגיים והעברת פעילויות ייצור קרוב לשווקי היעד, תוך מתן דגש על תחומי הפיתוח והחדשנות בארץ.
למרות שינויי התפיסה והרגלי הניהול הדרושים, מעבר זה יאפשר לתעשיה הקיבוצית להמשיך להוות את עמוד השדרה הכלכלי של ישוביה, ולאפשר אופק כלכלי ומקצועי לצעיריה, גם באיזורי הפריפריה של המדינה.