22.9.2009

מאת: יונתן מלמד, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית

 

לפני כשנה נקלענו במלוא העוצמה לסערת משבר כלכלי עולמי. אף שהיו סימנים רבים בשנה שקדמה לה שהעולם בפני משבר, נדמה שאיש מאיתנו לא העריך את עומק המשבר ויותר מכך את סכנת אי הודאות בכל הקשור להמשך קיום הכלכלה המודרנית כפי שהכרנו אותה עד היום.

 

כעבור שנה נראה שהצלחנו להתמודד עם המשבר הקשה למרות הירידה חסרת התקדים בביקושים בשווקים הבינלאומיים למוצרי התעשייה.

 

איתנות פיננסית ויכולת לקבל החלטות ולבצען בזמן אמת, אלו אפשרו ומאפשרות לתעשייה הקיבוצית לשרוד ב"אוקיאנוס הסוער" של הכלכלה העולמית.

 

לקראת סיומה של שנת 2009 עדין ניכרים ומורגשים אותות הסערה אך יחד עם זאת הולכת ומתייצבת האווירה הכלכלית ותחושת ההתאוששות בעולם.

 

"רעידת הכלכלה" הייתה בעוצמה גבוהה ביותר ועדין צריך להיות ערים לאפשרות של "גלי צונאמי" שיבואו בעקבותיה (נפילת קונצרנים, טביעת חברות ספנות ועוד). כמו כן יש להיות ערים ודרוכים לסכנת התממשות תסריט ה-w שמנבאים רואי השחורות ולפיו אנו עומדים בפני קריסה נוספת, ואולי אף חמורה מקודמתה.

 

היכולת לעבור את נקודות השיא (בתקווה שהיא מאחורינו) נבעו ממספר סיבות, החשובה שבהן היא המינוף הנמוך יחסית של מפעלי התעשייה הקיבוצית, שהשכילו לבנות הון עצמי ולגייס משאבים כספיים בצד ההנאה מחלוקת דיבידנדים נדיבה. התגובות המהירות שהתבטאו בחסכון בהוצאות, בהתגייסות עובדי המפעלים להקטנת שכר זמנית ודחיית השקעות כבדות, כל אלו אפשרו ומאפשרות את המשך הפעילות וההכנות לצמיחה מחודשת.

 

כל מנהל יודע שעליו לחלק את זמנו ומשאביו בין הטיפול במשימות ההווה שהן תמיד דחופות ולוחצות לבין תכנון ובניית עתיד הארגון והתווית דרכו לשנים הבאות. בחודשים האחרונים מעטים מאיתנו הרשו לעצמם לעסוק בראיית העשור הבא, אך כעת הגיעה העת לכך.

 

המשימות העומדות בפני התעשייה הישראלית ככלל והתעשייה הקיבוצית בפרט רבות וחשובות, עמידה בהן תקבע את עתיד התעשייה בישראל ובקיבוצים:

 

שמירה על התעשייה בבית - לאור הבדלי העלויות (בעיקר עלויות העבודה) בין הארצות השונות קיימת מגמה של העברת תעשיות לאזורים זולים יותר. תעשיות מערביות רבות העבירו את היצור למזרח הרחוק על מנת לשפר את הרווחיות ובכך פגעו ביכולת הפרנסה בארצותיהם. עלינו לעשות כל מאמץ לשימורה של הפעילות התעשייתית בישראל ובקיבוצים. הדרך למילוי משימה זו עוברת דרך מחקר ופיתוח שיאפשרו עמידה בשורה הראשונה של הטכנולוגיה ושמירה על מובילות.

 

המשך ההתייעלות - יכולתה של התעשייה הישראלית להתמודד בתחרות הגוברת ייגזר מיעילותה. בתקופה האחרונה בוצעו פעולות התייעלות בתעשייה שהוגדרו כהישרדות, המשך ההתייעלות יסייע בתחרות.

 

קידום החינוך הטכנולוגי - ללא בעלי מקצוע במגזר התעשייתי לא תהיה עצמאות תעשייתית וכלכלית. על המדינה, בסיוע התעשיינים, לפעול בדרכים מקוריות וחדשניות על מנת להכשיר את דור העתיד של התעשייה.

 

בשנת 2009 אישרה הממשלה תקציבי פעולה לשנים 2009 ו-2010, בתקציבים אלו הוכנסו סכומים גדולים מבעבר לעידוד המו"פ ולעידוד השקעות הון. אנו תקווה שהמערכות הממשלתיות תאפשרנה שימוש בכספים על פי יעודם.

 

בשונה מתקופות המיתון הקודמות שחווינו בארץ, המשבר הנוכחי משותף לכל העולם וכמעט אין מי שהצליח להימלט ממנו. זהו גם יתרון. מאחר והפגיעה הייתה בכולם, מי שישכיל לבנות את עצמו נכון יגיע לעמדת פתיחה טובה ועוצמתית עם חזרה לצמיחה העולמית. אין לי ספק שיהיו גם כאלו שבמבט לאחור זו תהיה הקפיצה הגדולה שלהם קדימה. תפקידנו הוא לדאוג שמספר רב ככל האפשר של חברות ומפעלים קיבוציים יהיה במצב זה.

 

אופיר אבסלנדר - "רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"