כאשר המצב הכלכלי של מפעל מחמיר, בשל הפסדים או בשל היעדר הזמנות או עיכוב בהגעת חומרי גלם, עולה מדי פעם הרעיון להוציא את העובדים (או חלקם) לחופשה ללא תשלום (חל"ת). גם העובדים מבינים כי מצב המפעל אינו טוב וברור להם כי אם לא ייצאו לחל"ת ייתכן ומצב המפעל יחמיר ויהיה צורך לפטר אותם, אך בו בזמן הם דואגים לפרנסתם בתקופת החל"ת.
הסכם העבודה עם עובד שהתקבל לעבודה, גם אם אין הסכם כתוב ומתבסס על הסכמות בעל פה של הצדדים כולל תנאי מפורש שמצד אחד העובד מוכן לעבוד ומצד שני המעביד מתחייב לתת לו עבודה. כאשר המעביד איננו מכבד את ההסכמה הזו הרי שהוא מפר את ההסכם שיש לו עם העובד. יחד עם זאת ניתן להגיע ביחד עם העובד להבנה על הליך שיאפשר למעביד להוציא את העובד לחל"ת ויאפשר לעובד לצאת לחל"ת ללא חשש שיאבד את מקור פרנסתו.
התהליך הוא בדרך כלל כזה: המעביד נתקל במצב בו עליו לצמצם את מצבת העובדים לתקופה מסוימת. המעביד פונה לעובד ומציע לו לצאת לחל"ת. לעובד כדאי לצאת לחל"ת (בדרך כלל) כי המצב בשוק העבודה קשה וספק אם ימצא עבודה אחרת. המעביד מצידו מבהיר לעובד כי אם לא יסכים לצאת לחל"ת, ייתכן ולא תישאר ברירה אלא לפטר את העובד. במצב זה העובד מעדיף לצאת לחל"ת עם התחייבות של המעביד לקבל אותו לעבודה בחזרה כאשר תסתיים תקופת המצוקה של המעביד, לעיתים – תקופה מוגדרת בזמן קצוב. אם העובד איננו מסכים ובכל זאת המעביד מוציא אותו לחל"ת, יכול העובד להתפטר בדין מפוטר.
אם העובד איננו מוכן לצאת לחל"ת - יש למעביד אפשרות לפטר את העובד בעילה של צמצומים מוצדקים. העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים בין אם יפוטר ובין אם יתפטר בשל כך שניסו לכפות עליו יציאה לחל"ת.
בתקופת החל"ת זכאי העובד לקבל דמי אבטלה בהתמלא כמה תנאים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי: יש הסכם עם המעביד על יציאה לחל"ת. העובד ניצל את ימי החופשה הצבורים. תקופת החל"ת עולה על חודשיים. העובד (או המעביד) משלם את דמי הביטוח הלאומי (סכומי מינימום). פרטים מלאים אפשר למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי.
