רשמים מהכנס השנתי של איגוד התעשייה הקיבוצית, 28/1/2020
יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן בשיא

יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן בשיא


הכנס השנתי של איגוד התעשייה הקיבוצית נערך בהשתתפות 400 מנהלים ויושבי ראש מפעלים והנהלות כלכליות בקיבוצים. הכנס עמד בסימן "בין האתמול למחר" ועסק במגמות הצפויות בכלכלה ובתעשייה בעשורים הבאים והזדמנות לקיבוצים בתחום האחריות החברתית בעולם ובארץ.
  
יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן בשיא, פתח את הכנס בדברי ברכה ותודה לנשיא התאחדות התעשיינים היוצא, שרגא ברוש וציין את שורת הצלחותיו בשיתוף פעולה עם ההסתדרות להפחתת המס על התעשייה, העלאה מוסכמת של שכר מינימום, מניעת מחירי היצף, התמודדות עם ארנונה מוגזמת למפעלים, פיקוח על שירותי הכבאות ועוד.
  
מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, מרים דרוק, אמרה שהתעשייה הקיבוצית מסיימת עשור מוצלח ביותר של צמיחה עם גידול ממוצע של חצי מיליארד שקל מדי שנה. עם זאת, עומס הרגולציה, התגברות התחרות שחלקה לא הוגן, הטבות בחו"ל שקורצות למפעלים והעדר תמיכה מספקת בהגדלת היצור בולמים את התפתחות התעשייה הקיבוצית שהייתה יכולה להיות גדולה בהרבה. בזכות מאבקים משותפים עם התאחדות התעשיינים צומצמה הפגיעה בתעשייה, בעיקר בתחום הארנונה. המפעלים הקיבוציים תופסים נתח נכבד בתוכניות שמוגשות לרשות החדשנות, אולם עדין הנוכחות של הקיבוצים בתחום ההייטק מעטה מדי ואנו פועלים במגוון של דרכים כדי לצמצם את הפער.
מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, מרים דרוק

מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, מרים דרוק

  
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר שהתעשייה הקיבוצית היא חוד החנית של התעשייה הישראלית. לתעשייה בארץ יש כיום הרבה סיבות להתפתח ברחבי העולם, אולם היא צריכה גם סיבות להיות בישראל. ציונות היא אחת מהן אבל לא מספיק ותפקידה של הממשלה לייצר תמריצים נוספים.
  
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הציג תחזית פסימית על הצפוי ביום שלאחר כינון הממשלה הבאה ואמר שיהיה צורך להתמודד עם הגרעון. הדרך לכך תהיה, למרבה הצער, בהעלאת מיסים וקיצוץ השירותים לאזרח, אולם לא יהיה בכך די. אני חושש שהחשבון יוגש למגזר היצרני ובתוך זה הקיבוצים יצטרכו לשלם מחיר כבד על הטרוף של המדיניות הכלכלית הנוכחית. המדינה כיום אינה מתגמלת על יצרנות.
  
מיכל צורן, מנהלת הפעילות הבינלאומית באיגוד, סקרה בפני המשתתפים את ההזדמנויות שיש לקיבוצים בתחום האחריות התאגידית. כספי הבנק העולמי ממוקדים במימוש יעדי האו"ם והמשמעות היא פרויקטים גדולים ברחבי העולם, שלקיבוצים יש פוטנציאל עצום להשתלב בהם הודות לידע, לניסיון ולטכנולוגיות המפותחות.
במסגרת הכנס נערך פאנל בנושא חדשנות בהנחיית רפי נבו, מנהל האגף הטכנולוגי באיגוד, ובו הוצגו סטרטאפים חדשניים העוסקים בפיתוח מציאות רבודה לשרות התעשייה, השקיה ודישון מבוססי אלגוריתם, חקלאות מדייקת וטכנולוגית יצור בתלת מימד.
  
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר


לאה קוטלר, מנהלת ההון האנושי באיגוד, הציגה מיזמים ייחודיים לטובת הקהילה של מפעלים בתעשייה הקיבוצית, כדוגמת ימי עיון במפעלים בקונספט של למידת עמיתים ומיזם של חוכמת המונים שבמסגרתו יערך שיתוף מידע און ליין בין מפעלים קיבוציים לטובת כלל המפעלים.
  
מכירות מפעלי הקיבוצים הגיעו בשנה החולפת לשיא של 46.8 מיליארד שקל. מנוע הצמיחה המרכזי של הקיבוצים היה גם בשנת 2019 אתרי היצור הממוקמים מחוץ לגבולות המדינה שמכירותיהם גדלו ב-4.3% והגיעו אף הם לשיא של 9.7 מיליארד שקל. זהו המשך של מגמה רב שנתית, שיש בה ביטוי לתהליכי הגלובליזציה ולרצון המפעלים לחזק את כושר התחרות. עם זאת, מבחינת האינטרס הלאומי יש ליצור תשתית של חיזוק תמריצים והפחתת רגולציה מכבידה שתעודד פיתוח התעשייה בתוך ישראל ותוספת מקומות עבודה, בעיקר בפריפריה.
  
על פי הסיכום השנתי שערכה כלכלנית האיגוד, שלומית ארבל, היצור המקומי הקיבוצי צמח אף הוא בשנת 2019, אם כי בשיעור מתון יותר. מכירות מפעלי הקיבוצים בישראל הגיעו ל-13.5 מיליארד שקל ואילו היצוא מהקיבוצים לחו"ל גדל ל-15.5 מיליארד שקל. הנתונים מגלים שיצוא התעשייה הקיבוצית מבוסס ברובו הגדול על (77%) על התעשיות המסורתיות, בעיקר בתחומי הפלסטיק והגומי, מתכות ומזון.
  


פייסבוק