שבועון התעשייה הקיבוצית - 2.8.2018

 

כחלון:העוגן שמקובל כאן על כולם קבלת חלופת האגודה 

 

שר האוצר, משה כחלון, היה השבוע  אורחה של התנועה הקיבוצית. המפגש נערך בקיבוץ להב, והשר היה אורחו של ג'ומס חבר הקיבוץ ובעבר עמיתו של כחלון בכנסת. במפגש הוצגו הישגי התנועה הקיבוצית שלאחר משבר שנות התשעים, ואשר בעשור האחרון איננה כבר תמוכה על סיוע ממשלתי למחיקת חובות. הודגש מקומה המרכזי של התעשיה הקיבוצית בשיפור הגדול בכלכלה הקיבוצית.מטבע הדברים, נושא הקרקע וחלופת האגודה היו במרכז הדיון, ושר האוצר הבטיח לטפל אישית בחילוץ עגלת רמ"י מהבוץ בו היא שקועה.

חיים אורון (ג'ומס): "אני רוצה את מי שרוצה לגור כאן כחבר קיבוץ, אנחנו רוצים אותם שותפים, לא רוצים לשייך, רוצים שיתוף במוסדות הציבור. כל אחד מוכן לוותר בשביל לקיים את זה. זו החלטה פוליטית שצריך לקחת, הקיבוצים הם לא רזרבה לדיור, אלא צורת חיים שצריכה להתקיים. לא יכול להיות שזו תהיה החלטה של פקיד או פקידה במנהל. אנחנו לא רוצים שום מתנה ואני לא רוצה לשמוע שאנחנו מקבלים מתנה. אם אתם חושבים שאנחנו מקבלים משהו שלא כדין, כמו השימושים החורגים, קחו אותו".

את האיגוד ייצג במפגש  יונתן בשיא, יו"ר האיגוד : "במקום שהרגולטור של התנועה יהיה רשם האגודות, עברנו למצב שרשות מקרקעי ישראל היא הרגולטור האמיתי. ארבע שנים עברו, ואפס מהקיבוצים שביקשו לעצמם את חלופת האגודה, קיבלו אישור. אפס קיבוצים. זה יוצר בקיבוצים תחושה של למה להיות חברי קיבוץ, להם עושים לנו את הצרות האלו? אולי כבר עדיף להיות בהרחבה".

שר האוצר ויו"ר 'כולנו', משה כחלון: "נושא הסדרת הבנייה בקיבוצים חשוב מאוד לטובת התפתחות התנועה הקיבוצית ושימור הקהילה הקיבוצית. לצד זאת, אני לא מוכן לראות שימושים חורגים בעיר, במושב או בקיבוץ. אסור לעודד עבירות בניה אבל צריך לעבוד בשכל. אני לא חושב שרמ"י צריכים לקבוע את ערכי הקיבוץ. תפקידה לשמור על הקרקע של מדינת ישראל וכך היא עושה. השקפתי, שהמדינה לא צריכה להתערב בחיי הקיבוץ. יש עוגן שמקובל כאן על כולם - קבלת חלופת האגודה. אני מאמין שצריך לכסח בגרזן את הבירוקרטיה בכל נושא, ובמיוחד במה שפוגע בהתיישבות העובדת, כל שכן למי ששומר על גבולות המדינה ועל החקלאות הישראלית. אותי תמיד קונה הטיפול של הקיבוצים בקשישים והתרומה שלכם לצה"ל.

 

 

 

מדינוזאור לציפור גילוי נאות: כך הפך מפעל הנעליים בגליל העליון למותג עולמי. / יעל אלנתן דבר ראשון

המפעל שבסוף שנות התשעים עמד בפני סכנת סגירה מעסיק כיום 600 עובדים ועומד מאחורי מותג המשווק בהצלחה בגרמניה וביפן "לעבוד מהגליל, להישאר בישראל ולייצר מכאן לכל העולם זה לא טריוויאלי", אומר המנכ"ל מיכאל אילוז למיכאל אילוז (63), מנכ"ל מפעל הנעליים 'טבע נאות', יש יומן אישי, שבו הוא כותב כל רגע שמח שקורה לו בחיים – מקטן ועד גדול. "כשאתה מתברבר, תזכור כמה רגעים שמחים יש לך בחיים", הוא אומר. במקרה של טבע נאות, אילוז יכול להתבונן בסיפוק בעשרים השנים האחרונות בהן הוביל את המפעל, ולהיזכר בשמחות רבות לצד קשיים ומשברים. "לעבוד מהגליל, להישאר בישראל ולייצר מכאן לכל העולם זה לא טריוויאלי, ובענף הנעליים אפילו עוד יותר. רוב יצרני הנעליים נמחקו, נשארו בודדים", הוא מספר.

טבע נאות, שנוסדה בשנת 1942 בקיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון, היא סוג של דינואזור אחרון שהפך לציפור. כשאילוז הגיע למפעל בשנת 1998, הוא עמד בסכנת סגירה. "הגעתי בלהט משבר מאוד גדול שהיה כאן בענף הנעליים. אחרי משבר הקיבוצים ומשבר הבנקים הגיע משבר המכסים. מדינת ישראל עושה כל הזמן את אותו הדבר. כל ביטולי המכסים שקרו עכשיו קרו גם במחצית 95. עד אז, ענף הנעליים היה מוגן מתחרות עם הייבוא באמצעות מכסי מגן, בדומה לענף הטקסטיל. יום בהיר אחד הם בוטלו ובום, הכל קרס. תעשיית הנעליים נעלמה. כשהגעתי המפעל היה במשבר, מועמד למכירה. הוא איבד את הדרך מבחינה מוצרית. היינו אז 90 עובדים, בערך 30 מתוכם חברי הקיבוץ, והשאר מהסביבה. הם לא קיבלו משכורות, לא היה כסף לכלום."

המשבר הוביל לנקודת מפנה, בה הפכה טבע נאות מחברה המייצרת לשוק הישראלי בלבד לחברה המייצאת את מוצריה לעולם. "מה שעשיתי זה ההבנה בישראל זה שוק קטן. יש תחרות חריפה על איכות ומחיר, והעולם הוא הרבה יותר גדול. הבנתי שאני חייב לחזק את הייצור. נאות התבססו על כמה מוצרים מיתולוגיים – כפכף שני הפסים והכפכף המיתולוגי. פתאום הרחבנו את מגוון המוצרים ושינינו את כל התפיסה המוצרית השיווקית. להבין שהעולם הוא התחרות."

השינוי היה מהיר, והמפעל ניצל מסגירה. "ישבתי עם המפיץ בארה"ב שאחרי עשרים שנה גם קנה את החברה. נכנסנו לתכנית אסטרטגית עמוקה, ותוך שלושה חודשים הפכנו את החברה מהפסדית לרווחית.

על טבע נאות כדאי לקרוא עוד

 

 

פרוייקט מיוחד: פתרון בעיות רגולציה בכיבוי אש 

כבאות והצלה לישראל בשיתוף התאחדות התעשיינים פועלים להמשך צמצום הנטל הרגולטורי בתחום כיבוי האש. 

לצורך מילוי פרטים לבדיקת הבעיות בתחום כיבוי האש במפעל, ללחוץ  כאן

נציב כבאות והצלה רב טפסר דדי שמחי , פרסם  בנושא הפחתת הרגולציה המבטל את הדרישות הבאות למבנה עסק אשר לא נערך בו שינוי יעוד ואשר לא נדרש לדרישות המצוינות במעמד קבלת היתר הבניה: מערכות לשחרור עשן, הפרדות אש, פאנל כבאים, טלפון כבאים, דרישות לפתחים ועמידות אש של שלד הבניין. בנוסף, הדרישה למתזים בוטלה למפעלים אשר יציגו בפני רשות הכבאות וההצלה הצהרת מהנדס לפיה המפעל מכיל חומרים בעלי מטען אש נמוך וכי תהליכי היצור, השינוע והאחסנה הנם בעלי סיכון נמוך. לפרטים נוספים ללחוץ כאן . נציין כי החיסכון למגזר העסקי כתוצאה מהפעילות משותפת  להפחתת הנטל הרגולטורי מוערך בכמיליארד ₪ על פני עשר השנים הקרובות. בכל שאלה בנושא הנכם מוזמנים לפנות למומחה תחום כיבוי אש בהתאחדות התעשיינים, אלעד נצר בטלפון 050-7194700 דוא"ל:  elad@industry.org.il

 

 

 

 

מחפשים סיוע בשווקים הבינלאומיים?  ניתן וכדאי להסתייע בנספחים המסחריים של ישראל

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל מערך עולמי של 44 נספחים מסחריים הממוקמים במרכזי הסחר העולמיים. הנספחים הם בעלי ידע ייחודי ומקיף בנושאים כמו בעיות וחסמים בסחר עולמי, הסכמים בילטראליים ומולטי-לטראליים, עידוד הסחר הבין לאומי, קידום השקעות בישראל, שת״פ טכנולוגי ועוד . התשתית המיומנת והמקצועית הזו נועדה לסייע ליצואן, בשווקי היעד, תוך חסכון במשאבים והרחבת הפעילות הגלובלית בשווקים קיימים וחדשים. ניתן לקבוע פגישות אישיות, ולהיעזר בתיאום פגישות עם חברות וחשיפה להזדמנויות עסקיות, במסגרת הסכמי הסחר, דבר המקנה יתרון יחסי ואף לעיתים קיצור תהליכים ונגישות קלה יותר 

לפרטים נוספים ללחוץ כאן

 

 

צוות איגוד התעשייה הקיבוצית

02/08/2018

 

אם אינך רואה מייל זה כראוי לחץ/י כאן

 



פייסבוק