נחום איצקוביץ, מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה סייר במפעלי התעשייה הקיבוצית

שמחנו לארח את נחום איצקוביץ, מנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה לסיור במפעלי התעשייה הקיבוצית. 

הסיור נערך בביו-בי שדה אליהו, טלדור עין דור וארקל רביבים. למפעלים נזדמן לשמוע על החדשנות והיוזמה בפיתוח תוכניות סיוע שונות למפעלים - ויש כאלה הרבה. לנחום וצוותו נפתח צוהר לעולם החרקים והזוחלים, להתפתחות ענף הכבלים ואפילו מבט קצר על תעשיית הרכב העולמית. 

נחום איצקוביץ קרא בסיור לחברות ששוקלות להקים פעילות יצור בחו"ל לפנות ולאתגר אותו ואת אנשיו כדי שיעשו כל מאמץ לשכנע ולסייע להם להשאיר את הפעילות הייצורית בארץ. הוא הדגיש את חשיבות הקשר הישיר בין מרכז ההשקעות לבין המפעלים ללא גורמי ביניים מתווכים: "אנו מסייעים בכל דרך לאנשי הכספים של המפעלים ואף מעבירים להם קורס שמומלץ להם לעבור על הכלים שעומדים לרשותם. אנו מבחינים בין חברות ראיית החשבון של המפעלים לבין אנשי קשר אחרים וחיצוניים שממש אינם רצויים אצלנו." הוא ציין כי מי שקיבל תקציב פיתוח מהמדען הראשי יקבל עדיפות בהקמת המתקנים הנדרשים לצורך מימוש הפיתוח. לדבריו, חלק עיקרי מהכספים של מרכז השקעות מועברים להשקעה חוזרת, כלומר להרחבות ושידרוגים במפעל קיים ולא בהקמת מפעלים חדשים. מפעל חדש בשטח הקיבוץ יקבל סיוע רק אם שטח אזור התעשייה עולה על 100 דונם.

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, שאירח את הסיור, אמר שבעשור האחרון פיתוח אתרי יצור בחו"ל היה מנוע הצמיחה העיקרי וכיום המכירות ממפעלי בת וקווי יצור בחו"ל מגיעות לקרוב לרבע מכלל המכירות של המפעלים. התרחבות המפעלים בחו"ל היא חלק מהמגמה של הגלובליזציה ונובעת מהרצון להתקרב לשווקי היעד, להוזיל עלויות יצור, להתייעל מבחינה לוגיסטית וכן מעידוד משקיעים במדינות שונות. זהו לעיתים הצעד הנכון וההכרחי מבחינת התפתחות החברה. במקרים מסויימים הייצור כולו עובר לשווקי היעד ואילו הפיתוח, ההנדסה, השיווק והניהול נשאר בישראל. עם זאת, מדיניות ממשלתית כוללת של עידוד התעשייה וצמצום רגולציה מכבידה יכלה להביא לשינוי בחלק מהמקרים, לגרום למפעלים להתפתח בארץ ולתרום להגדלת היצוא, להגדלת הפיריון וליצירת מקורות פרנסה מתקדמים ומתגמלים גם בפריפריה. בניית מערכות תומכות קשר בין האקדמיה לתעשייה, הרחבת השתתפות המדינה בסיכוני החדשנות והצמיחה, עידוד שיתופי פעולה ובניית חברות גדולות המביאות לידי ביטוי את היתרון לגודל, עידוד חברות ענק גלובליות שיפתחו קווי ייצור בישראל ולידם תתפתח תעשייה משלימה רחבה וחדשנית. כול אלה ועוד הם פעולות שהמדינה יכולה וצריכה לעשות אם עדיין דבקים בחזון היצירה הישראלית. זה אפשרי כאשר תתאים המדינה עצמה להתפתחות השוק ולא תאכוף על התעשייה בירוקרטיה שאינה תואמת את המאה ה-21.

איצקוביץ הדגיש בסיור את חשיבות הקשר הישיר בין מרכז ההשקעות לבין המפעלים ללא גורמי ביניים מתווכים: "אנו מסייעים בכל דרך לאנשי הכספים של המפעלים ואף מעבירים להם קורס שמומלץ להם לעבור על הכלים שעומדים לרשותם. אנו מבחינים בין חברות ראיית החשבון של המפעלים לבין אנשי קשר אחרים וחיצוניים שממש אינם רצויים אצלנו." הוא ציין כי מי שקיבל תקציב פיתוח מהמדען הראשי יקבל עדיפות בהקמת המתקנים הנדרשים לצורך מימוש הפיתוח. לדבריו, חלק עיקרי מהכספים של מרכז השקעות מועברים להשקעה חוזרת, כלומר להרחבות ושידרוגים במפעל קיים ולא בהקמת מפעלים חדשים. מפעל חדש בשטח הקיבוץ יקבל סיוע רק אם שטח אזור התעשייה עולה על 100 דונם.

 

‎איגוד התעשייה הקיבוצית‎'s photo.


פייסבוק