נתניהו חי בלה־לה־לנד / מאת נחמיה שטרסלר, מתוך "הארץ", 13/10/2015

אם יש משפט אחד שאהוב על בנימין נתניהו באופן מיוחד, הרי הוא: אין קשר בין המצב המדיני למצב הכלכלי. אף פעם לא היה. גל הפיגועים, הדקירות, ההפגנות והיריות לא משפיע על רמת ההשקעות, התיירות, הצריכה והצמיחה. בעולם הרי אין טלוויזיה, לכן המשקיעים, הסוחרים ואזרחי העולם פשוט לא יודעים מה קורה כאן אצלנו, כך שהכלכלה לא מושפעת. כמה כיף לחיות בלה־לה־לנד.

 
השבוע חזרו חברי הכנסת מחופשה ארוכה אל מושב החורף, ובעוד קצת יותר מחודש (ב–19 בנובמבר) הם יידרשו לאשר את תקציב המדינה לשנים 2015–2016. התקציב אופטימי. הוא מציג עלייה בצמיחה ב–2016, לקצב של 2.9%, ועלייה יפה גם בהכנסות ממסים. אלא שגם בכירי האוצר חיים כנראה בלה־לה־לנד. הצמיחה תהיה נמוכה יותר, ההכנסות ממסים יירדו במקום לעלות, והגירעון יהיה גדול ומסוכן - עד כדי משבר.

 
לפני כחודשיים נפגשה משלחת של תעשיינים בכירים עם ראש הממשלה לשיחה על מצב המשק. התעשיינים הביעו דאגה מקצב הצמיחה הנמוך ומהירידה בהשקעות וביצוא, וזה עוד לפני גל הדקירות הנוכחי.

 
יונתן בשיא, יו"ר התעשייה הקיבוצית, סיפר לנתניהו שמפעלי הקיבוצים עברו להשקיע בחו"ל כבר לפני שש שנים, כי בארץ הכל קשה יותר: הביורוקרטיה חוסמת, רשות מקרקעי ישראל מעכבת וכל קשר עם השלטון זוכה לביקורת "הון־שלטון". כמו כן, השביתות בנמלים פוגעות ביצואנים, ואנשי עסקים רבים מחו"ל אומרים במפורש שהם חוששים לחתום על חוזים עם מפעלים ישראליים, כי במבצע הצבאי הבא, כאשר יתקיפו את ישראל בטילים, המפעלים לא יוכלו לספק את הסחורה בזמן.

 
בשיא הוסיף ואמר, שנטל המס הוא אחד המשתנים החשובים ביותר בכל הנוגע להחלטה על מיקום ההשקעה, ומשום שהמסים אצלנו גבוהים ומעיקים, המשקיעים מחפשים מקום אחר, כדאי יותר.

 
ואמנם, כאשר מסתכלים על מדיניות המסים, מגלים ש–2012 היתה שנת מפנה לרעה. נתניהו המיר את דתו והחל להעלות מסים. הצמיחה הגיבה מיד וירדה מקצב גבוה של 5% לשנה לקצב הנוכחי של 2.6%, אחד הנמוכים ביותר בהיסטוריה הכלכלית שלנו.

 
אבל לא רק חוסר רצון להשקיע בישראל, הטלת חרם על סחורות ישראליות ומסים גבוהים הם הסיבות להאטה. יש עוד סיבות: ירידה בקצב גידול כוח העבודה, ירידה בביקושים להיי־טק הישראלי עקב האטה בעמק הסיליקון, ירידה חדה בתיירות מאז מבצע "צוק איתן", ירידה בצריכה הפרטית, עלייה בהוצאות הממשלה, ש"זורקת" מהשוק את המגזר הפרטי, אווירה עוינת נגד אנשי עסקים, רגולציה מופרזת, אי ביצוע רפורמות ואי יכולת להוציא סוף־סוף את הגז ממעמקי הים התיכון.

 
ואם מוסיפים לכל אלה את גל הדקירות המתעצם, התמונה נעשית קשה יותר. מעט המשלחות הכלכליות שעוד הגיעו — יפסיקו לבוא, בידודה של ישראל בעולם יעמיק, מסע החרמות נגד סחורות יצוא ישראליות יתרחב, ההשקעות יירדו, התיירים ידירו רגליהם וגם הישראלים יישארו בבית ולא ייצאו לקניות ולבתי קפה. כך אנו עלולים לעבור מסתם האטה - למיתון ממש.

 
אבל כל זה לא עושה רושם על נתניהו. הוא הרי יודע שאין קשר בין המצב המדיני למצב הכלכלי. ואם בכל זאת יש, גם אז הוא לא אחראי לגל הדקירות. יש אשמים אחרים: המסיתים, הערבים, הסמולנים, האירופים והאובמאים.

 
כל העולם כולו - חוץ ממנו.

 

לקריאת הכתבה באתר הארץ - לחצו כאן

 



פייסבוק