| מרעיון - להקמת עסק | ו. היבטים משפטיים |
ההיבטים המשפטיים נובעים מהמהות אשר רוצים להשיג, ובאים לשקף ולהגן על הקיבוץ והיזם, לאחר קבלת ההחלטות אם עיקר הזכויות בידי החבר או הקיבוץ, יש להיעזר בכלים המשפטיים אשר מטרתם להסדיר את מבנה הזכויות, החובות והתנאים העסקיים לקיום העסק לרבות היחסים בין העסק לקיבוץ.
הכלים המשפטיים המוצגים יכולים להיות יעילים לצורך הסדרת היחסים בין העסק לקיבוץ גם כאשר העסק נמצא בשליטת הקיבוץ. המלצה – גם כאשר העסק בבעלות הקיבוץ ואחריותו, מומלץ להסדיר את היחסים פורמלית כמו עסק הנמצא במבנה הקיבוץ אשר נעשה לו חוזה שכירות מתאים.
|
|
בכל עסק יש לשקול את צורת ההתאגדות והיחסים המשתנים כמו נפח העסק, גודלו, הסיכונים ויכולת המימון.
1. יש לקיים בדיקה מוקדמת – האם קיים הסדר יזמויות, תקנון עסקים קטנים וכד' בקיבוץ? אם קיים, יש לעיין בו, ולפעול על פי האמור בו.
|
|
|
יש להחליט מה יהיה המבנה המשפטי/צורת ההתאגדות של העסק. האם יפעל החבר כיחיד מול לקוחות וספקים, או האם יקים חברה בע"מ, שותפות כללית, שותפות מוגבלת, אגש"ח או אגודה שיתופית בשיתוף עם גורם נוסף (הקיבוץ, או כל גורם אחר).
כאשר החבר היזם פועל כיחיד, אין הפרדה משפטית בין העסק לבינו. משמעות הדבר בין היתר היא כי הוא עומד חשוף מול נושי העסק, נכסי העסק והתחייבויותיו הם נכסי החבר והתחייבויותיו וכדומה.
שותפות, חברה בע"מ ואגודה שיתופית הינם תאגידים, כלומר גופים שהינם נפרדים משפטית מבעליהם (היזם) והם כשירים בעצמם לקבלת זכויות וחובות (לרבות היכולת לתבוע ולהיתבע בנפרד מהבעלים). נכסי התאגיד והתחייבויותיו אינם נכסים ו/או התחייבויות של הבעלים. בחברה בע"מ ואגודה שיתופית בע"מ, הבעלים אינו חב בחובות התאגיד. לעומת זאת בשותפות, על אף שהינה אישיות משפטית נפרדת מהשותפים בה, השותף עדיין אחראי לחובותיה ואינו מוגן מפני תביעות הנושים (למעט שותף מוגבל בשותפות מוגבלת שאינו חב בחובות השותפות אך אינו נהנה כמעט מזכויות).
השאלה מהו אופן הפעילות המומלץ תלויה באופי העסק (מידת הסיכון הטמונה בו, העלויות של הקמת וניהול תאגיד, שיקולי מס וכו').
2. יש להכין הסכם מסודר בין החבר-היזם לבין הקיבוץ, בו תוסדרנה ההסכמות שבין הקיבוץ לבין היזם בקשר לשקיפות נתוני היזמות (התחייבויות, רווחים וכו', בקשר להעברת הכנסות היזם לקיבוץ, אחריות היזם לעסקי היזמות, לרבות השגת רישיונות להפעלת העסק, והסכמות נוספות אליהן יגיעו הקיבוץ והיזם.
אם העסק יופעל כתאגיד, יש לצרף את התאגיד כצד להסכם.
|
|
|
3 . סיכונים לקיבוץ וגידורם:
· כללי: ניהולו של כל עסק מלווה בסיכונים בצד סיכויים. הסיכון העיקרי הינו תביעות מצד נושים במקרה של הסתבכות כלכלית ו/או תביעות צדדים שלישיים אחרים עקב מעשי או מחדלי העסק (למשל תביעות נזיקין). כאשר חבר מנהל עסק עצמאי, יש להביא לכך כי כשם שהוא זה הנהנה מהסיכויים, כך גם הסיכונים יוטלו על העסק העצמאי בלבד ולא על הקיבוץ, ובפרט להגן על הקיבוץ כמה שניתן מפני תביעות נושי העסק. ככלל יש להפריד בין מצב בו העסק מנוהל במסגרת הקיבוץ לבין מצב בו נפתח עסק עצמאי ונפרד מהקיבוץ.
· בעסק המנוהל במסגרת הקיבוץ (ללא תיק עוסק מורשה נפרד וכו'), הקיבוץ הוא בעל העסק ועל כן לא נתן למנוע הגשת תביעות כלפיו. יחד עם זאת, במצב זה הקיבוץ שולט על כל הוצאה והכנסה של העסק (לשם הדוגמה – לעסק אין פנקס שיקים נפרד והחבר אינו מורשה חתימה מטעם העסק) ועל כן ככלל שולט בסיכון ולחבר יכולת מוגבלת למדי לסכן את הקיבוץ מעבר לכך. על אף זאת, גם במצב זה קיים סיכון כי החבר ייצור התחייבויות ללא הרשאה מהקיבוץ. על חשוב לנקוט באמצעים למניעת מצג לפיו החבר רשאי להתחייב בשם הקיבוץ (בין למול החבר ובין למול צדדים שלישיים). בין הצעדים האפשריים: הוראות בהסכם עם החבר המחייבות אותו לא ליצור מצג שווא ו/או להתחייב בשם הקיבוץ והוראות בדבר שיפוי, מכתבים לספקים קבועים וכו'.
· בעסק המנוהל שלא במסגרת הקיבוץ הסיכון גדול יותר שכן החבר רשאי להתחייב בשם העסק, ועל אף שמשפטית ישנה הפרדה בין העסק לקיבוץ, צדדים שלישיים עשויים לנסות ולהטיל את החבות גם על הקיבוץ (שכן בעל העסק חבר בו ו/או כיוון שהעסק פועל בתחומי הקיבוץ וכדומה). במצב זה ניתן לשקול תיאגוד העסק (צעד אשר מגן גם על החבר מפני הטלת חובות העסק עליו) או לחילופין נקיטת צעדים מקדימים כגון הסכם עם החבר ופניה לספקים כאמור לעיל על מנת להבטיח כי לא ייווצר מצג כאילו הקיבוץ מגבה את העסק.
· יצוין כי על פי תקנון הקיבוץ חבר אינו רשאי לקחת על עצמו התחייבויות העשויות לחייב את הקיבוץ ללא הסכמת הקיבוץ. הוראה זו הינה הבסיס להסכם שיערך בין הקיבוץ לחבר בעניין זה.
4. יש להכין הסכמים (מומלץ להיעזר בספר "חוזה לעניין" עו"ד גדעון פישר או לפנות לאיגוד התעשייה הקיבוצית – בתיה רוקמן ) הנוגעים לתחומים הבאים:
4.1 תנאי שכירות למבנה בו תנהל היזמות את עסקיה. (ראה ספר "חוזה לעניין", הסכם 28 - הסכם שכירות בלתי מוגנת, עמוד 189). במסגרת הסכם זה יש לתת את הדעת בין היתר להגנה על כלל חברי ותושבי הקיבוץ מפני פגיעה באיכות חייהם עקב ניהול יזמות בתחום אזור המגורים.
4.2 הסכמי עבודה. ( ראה ספר "חוזה לעניין" עו"ד גדעון פישר).
4.3 הסכמי הלוואות לגבי הלוואות שתינתנה למימון העסק. (ראה ספר "חוזה לעניין", הסכם 29 – הסכם הלוואה, עמוד 201 ).
5. תיקון תקנון
יש צורך לבחון האם לאור ההסדרים אשר יגובשו עם החברים המנהלים עסקים עצמאיים יהיה צורך בתיקון תקנון הקיבוץ (בכל הנוגע לבעלות על נכסים וכדומה).
6. קניין רוחני
יש צורך להסדיר את סוגיית הקניין הרוחני ובפרט מיהו בעל זכויות היוצרים ביצירות של היזמות. עניין זה תלוי במהות ההסדר הכולל שבין היזם לקיבוץ, באופי היזמות וכיו"ב ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.
|
|
|
בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין ורו"ח בקשר למבנה העסק, ובקשר לכל ההסכמים הקשורים להקמת היזמות.
|
|
|
סיכונים לקיבוץ וגידורם
כללי:
ניהולו של כל עסק מלווה בסיכונים בצד סיכויים. הסיכון העיקרי הינו תביעות מצד נושים במקרה של הסתבכות כלכלית ו/או תביעות צדדים שלישיים אחרים עקב מעשי או מחדלי העסק (למשל תביעות נזיקין). כאשר חבר מנהל עסק עצמאי, יש להביא לכך כי כשם שהוא זה הנהנה מהסיכויים, כך גם הסיכונים יוטלו על העסק העצמאי בלבד ולא על הקיבוץ, ובפרט להגן על הקיבוץ כמה שניתן מפני תביעות נושי העסק. ככלל יש להפריד בין מצב בו העסק מנוהל במסגרת הקיבוץ לבין מצב בו נפתח עסק עצמאי ונפרד מהקיבוץ.
בעסק המנוהל במסגרת הקיבוץ (ללא תיק עוסק מורשה נפרד וכו'). הקיבוץ הוא בעל העסק ועל כן לא נתן למנוע הגשת תביעות כלפיו. יחד עם זאת, במצב זה הקיבוץ שולט על כל הוצאה והכנסה של העסק (לשם הדוגמה - לעסק אין פנקס שיקים נפרד והחבר אינו מורשה חתימה מטעם העסק) ועל כן ככלל שולט בסיכון ולחבר יכולת מוגבלת למדי לסכן את הקיבוץ מעבר לכך. על אף זאת, גם במצב זה קיים סיכון כי החבר ייצור התחייבויות ללא הרשאה מהקיבוץ. על חשוב לנקוט באמצעים למניעת מצג לפיו החבר רשאי להתחייב בשם הקיבוץ (בין למול החבר ובין למול צדדים שלישיים). בין הצעדים האפשריים: הוראות בהסכם עם החבר המחייבות אותו לא ליצור מצג שווא ו/או להתחייב בשם הקיבוץ והוראות בדבר שיפוי, מכתבים לספקים קבועים וכו'.
בעסק המנוהל שלא במסגרת הקיבוץ הסיכון גדול יותר שכן החבר רשאי להתחייב בשם העסק, ועל אף שמשפטית ישנה הפרדה בין העסק לקיבוץ, צדדים שלישיים עשויים לנסות ולהטיל את החבות גם על הקיבוץ (שכן בעל העסק חבר בו ו/או כיוון שהעסק פועל בתחומי הקיבוץ וכדומה). במצב זה ניתן לשקול תיאגוד העסק (צעד אשר מגן גם על החבר מפני הטלת חובות העסק עליו) או לחילופין נקיטת צעדים מקדימים כגון הסכם עם החבר ופניה לספקים כאמור לעיל על מנת להבטיח כי לא ייווצר מצג כאילו הקיבוץ מגבה את העסק.
יצוין כי על פי תקנון הקיבוץ חבר אינו רשאי לקחת על עצמו התחייבויות העשויות לחייב את הקיבוץ ללא הסכמת הקיבוץ. הוראה זו הינה הבסיס להסכם שיערך בין הקיבוץ לחבר בעניין זה.
|
|
|
הסכמים בין הקיבוץ ליזם
יש להכין הסכמים (מומלץ להיעזר בספר "חוזה לעניין" של עו"ד גדעון פישר או לפנות לאיגוד התעשייה הקיבוצית – בתיה רוקמן) הנוגעים לתחומים הבאים:
תנאי שכירות למבנה בו תנהל היזמות את עסקיה. (ראה ספר "חוזה לעניין", הסכם 28 - הסכם שכירות בלתי מוגנת, עמוד 189). במסגרת הסכם זה יש לתת את הדעת בין היתר להגנה על כלל חברי ותושבי הקיבוץ מפני פגיעה באיכות חייהם עקב ניהול יזמות בתחום אזור המגורים.
הסכמי עבודה. (ראה ספר "חוזה לעניין" עו"ד גדעון פישר).
הסכמי הלוואות לגבי הלוואות שתינתנה למימון העסק. (ראה ספר "חוזה לעניין", הסכם 29 הסכם הלוואה, עמוד 201).
|
|
|
תיקון התקנון
יש צורך לבחון האם לאור ההסדרים אשר יגובשו עם החברים המנהלים עסקים עצמאיים יהיה צורך בתיקון תקנון הקיבוץ ב(כל הנוגע לבעלות על נכסים וכדומה).
|
|
|
קניין רוחני
יש צורך להסדיר את סוגיית הקניין הרוחני ובפרט מיהו בעל זכויות היוצרים ביצירות של היזמות. עניין זה תלוי במהות ההסדר הכולל שבין היזם לקיבוץ, באופי היזמות וכיו"ב ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.
בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין ורו"ח בקשר למבנה העסק, ובקשר לכל ההסכמים הקשורים להקמת היזמות.
|
|
|
|
|
